למילה "קומבינה" יש קונוטציה שלילית עבורנו שכן זאת מרמזת על תרגיל הונאה כלשהו בסגנון התחקירים של "רפי גינת".
עם זאת, בחיים האמיתיים "קומבינציה" מייצגת סיטואציה שונה לחלוטין שבה כולם מרוויחים. עם זאת, גם קומבינציה "כשרה" לכאורה עלולה להתגלות כקומבינה ובה יש נפגעים. אז איך מרוויחים בעסקת קומבינציה ונמנעים מעוקץ, זאת נגלה במאמר חשוב זה.
עסקת קומבינציה מהווה שיטת חליפין לגיטימית בין גורמים המעוניינים ליצור עסקה שבה כל צד נותן משהו לטובת יצירת ערך נדל"ני כלשהו.
דוגמא נפוצה לעסקאות קומבינציה היא מכירת זכויות מקרקעין לקבלן או יזם.
בעסקת קומבינציה קונה הקבלן את הקרקע או חלקה מהבעלים וזאת בתמורה לנתח מהפרויקט או שווה ערך כספי.
יחס החלוקה בין הצדדים נסגר באמצעות מו"מ ונתון בעיקר על פי מצב השוק אך גם גורמים נוספים כמו מצב משפטי.
שיעור הקומבינציה נקבע בעיקר על פי כלים כלכליים ונחשב מורכב למדי.
העסקה נבחנת באמצעות חישוב שווי המקרקעין, עלויות הבניה וכן עלויות נוספות כמו מיסים, סיכון וכו'. בנוסף מתבצעת השוואה לעסקאות דומות שהתקיימו בסביבה.
עקרונית, ככל שערך הקרקע גבוה יותר, כך סביר להניח שתקבלו יותר אחוזי בעלות בפרויקט.
עם זאת, חשוב להבין שאחוזי בעלות אינם מהווים את התמונה המלאה בסיפור זה והדוגמאות לכך רבות.
מכיוון שנכסים מסוימים (כמו דירות פנטהאוז או נכסים ברמת גימור גבוהה) שווים יותר יש לתמחר בהתאם.
כתוצאה מכך סביר להניח שמוכר השטח ייהנה מאחוזי רווח מופחתים אך ללא פגיעה בשורה התחתונה.
פרמטר נוסף המשפיע על התמורה שאותה יקבל המוכר הוא מהירות הביצוע. ברור לגמרי שיותר מהר זה יותר רווחי שכן ניתן למכור או להשכיר את הנכס מוקדם יותר.
לכן, כשמשווים את ההצעות השונות יש לראות את התמונה כולה, לשקלל את כל הנתונים ולבחור בהתאם.
לעסקאות קומבינציה יש יתרונות רבים ולכן מדובר על סיטואציה נפוצה למדי בעולם הנדל"ן.
היזמים והקבלנים אוהבים עסקאות קומבינציה, גם כן ומסיבות די דומות.
בכדי "להרים" פרויקט זקוקים הקבלנים והיזמים לאשראי רב, בו הם תלויים כחמצן לנשימה.
בעסקאות אלה מועברת התמורה (נכסים) בגמר הפרויקט ולכן אין צורך בהשקעה כספית עבור רכישת קרקע בכלל.
כתוצאה מכך נדרש פחות אשראי לפרויקט ולכן הסיכון נמוך יותר. נכון הדבר גם לגבי עניין המיסוי שחלקו הגדול נדחה לשלב הגמר והמכירה.
עסקאות קומבינציה נחשבות למורכבות ביותר מהיבטים משפטיים וחשבונאיים.
הסיבה לכך נובעת בעיקר בשל העובדה שמעורבים בעסקה זאת 3 גורמים נפרדים והם: בעלי הקרקעות, הקבלן/יזם וכן רוכשי הנכסים.
בכדי לצמצם סיכונים לרוכשי הדירות דורש החוק להחיל בעסקה בטוחות שמהן יש לבחור לפחות אחת.
במקרים רבים נוספת בהסכמת בעל המקרקעין הערת הזהרה בטאבו. כמו כן, ניתן לדרוש לשלם על פי קצב התקדמות הבנייה וכן לדרוש בטוחות נוספות הכוללות ביטוח, שיעבוד רווחים, ערבות בנקאית וכו'.
מצבו של בעל המקרקעין די דומה למצבם של רוכשי הנכסים שכן הוא התלוי בקבלן.
בכדי למנוע מצב שבו קריסת הקבלן תגרום לתקיעת הפרויקט וקטסטרופה כלכלית, רשאי בעל המקרקעין לבטח את עצמו גם כן.
בעל המקרקעין זכאי לבטל את העסקה אם הקבלן מפר את ההסכם עמו.
כמו כן, יכול לדרוש בעל המקרקעין מהקבלן הגבלות שונות כמו התאמת קצב מכירת הנכסים לקצב הבניה, העברת רווחים לחשבון משועבד, ערבות בנקאית, פוליסת ביטוח וכו'.
עכשיו כשאתם מכירים את נושא עסקאות הקומבינציה והיתרונות שלהן טוב יותר, אולי סוף סוף תתחילו להניע את פרויקט הנדל"ן שלכם.
עם זאת, כשכל כך הרבה מונח על השולחן, יש חשיבות עצומה ללווי פרויקט הנדל"ן שלך בידי אנשי מקצוע שייצגו אתכם מול הקבלן כבר משלב בדיקת הכדאיות.
את הטיפול החשבונאי יש לעשות על פי כללי התקינה הישראלית הכוללת הכרה לראשונה, מדידה עוקבת ובעסקת תמורות גם עדכון התחייבות פיננסית.
למידע נוסף על ליווי עסקאות קומבינציה אנו ממליצים לבקר באתר רז כהן, פרשקר ושות' עורכי דין נדל"ן מסחרי ומקרקעין.
צור עימנו קשר
כתובת: רחוב השדות 6/1, רמת השרון
מיקוד 47231
טלפון: 050-5502200
דוא"ל: office@ariel-re.co.il